תיתי נ' דאלי-בר בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעתו של מר חסן תיתי (להלן- התובע) לקבלת זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיום עבודתו בחברת "דאלי בר בע"מ" (להלן- הנתבעת).

פתח דבר-

2. תחילתה של ההתדיינות בין הצדדים , בתביעה אשר הגיש התובע כנגד מר ירון עלימה במסגרת תיק תע"א 11238-07 (להלן- ההליך הראשון) לקבלת זכויות סוציאליות שונות. ביום 11.5.11 ניתן פסק דין (להלן- פסק הדין) בו נדחו תביעות התובע כנגד מר עלימה.

3. בסמוך לאחר מתן פסק הדין, בחודש 9.11, הוגשה התביעה שבכותרת אשר הצדדים לה הם התובע וחברת דאלי בר בע"מ.

4. כך הוגדרה המחלוקת בין הצדדים במסגרת פסק הדין -

"המחלוקת העיקרית בתיק אשר משליכה על יתר תביעות התובע הינה זהות המעסיק. בעוד התובע טוען כי הנתבע (ירון עלימה- ר.צ) היה מעסיקו, טוען הנתבע כי אינו חב חובות כלשהן באופן אישי כלפי התובע שעה שהאחרון הועסק באמצעות חברת "דאלי בר בע"מ"...

בפרק "דיון והכרעה" בפסק הדין, לאחר שנבחנו תלושי השכר נקבע כי התלוש הוצא על ידי חברת "דאלי בר בע"מ". כמו כן בחינת אישורי העסקה של התובע העלה כי בפרטי המעסיק נרשם "דאלי בר בית קפה קניון לב ברקן". מדו"ח רשם החברות אשר צורף לתיק התברר כי שם החברה הוא "דאלי בר בע"מ" ובעלי המניות הינם מר גרבר נדב (50 מניות) ,מר עין דור עלימה (49 מניות) ומר עלימה ירון (1 מניה) , מנהלי החברה הם מר עלימה ירון ומר גרבר נדב.

לאחר שנבחנה סוגיית הרמת מסך ההתאגדות , נקבע כי אין מקום להורות על הרמת מסך הן לגופו של עניין ואף פרוצדוראלית משהבקשה הועלתה לראשונה בסיכומי התובע. בנוסף נקבע כי הנתבעת היא אשר העסיקה את התובע ולא מנהלה ,מר ירון עלימה. בהתאמה נפסק כי לא קיימת כל יריבות בין התובע לנתבע. משנדחתה התביעה כנגד מר עלימה התייתר הדיון בזכאות התובע לקבלת זכויות סוציאליות שונות אשר נתבעו על ידו.

מהאמור לעיל עולה כי קיימת קביעה פוזיטיבית בפסק דין חלוט ,על פיה בין התובע לנתבעת דכאן ,חברת"דאלי בר בע"מ" מתקיימים יחסי עובד מעביד.

5. אשר לטענה כי הנתבעת בהליך זה לא היתה צד בהליך הקודם, ומר ירון עלימה העיד בתיק הקודם כאישיות נפרדת מהחברה , יש לפנות לקביעת בית המשפט העליון בעניין ע"א 718/75 שרה עמרם נ' גד סקורניק, פ"מ לא(1) 29 אשר יפה בהתאמה לעניינינו וכך נקבע:

"אכן בדרך-כלל זהות הצדדים בשני ההליכים היא תנאי להשתק, כי מי שלא היה צד לדיון הקודם, ממילא לא היתה לו, בדרך- כלל, שעת הכושר הדרושה (וזהות הצד שכנגד דרושה כנראה להבטיח את ההדדיות שהוא תנאי נוסף לתחולת ההשתק). בעל-דין זהה לענין זה הוא גם מי שעומד ביחסי קירבה משפטית (PRIVITY) עם בעל-דין, אם כחליפו בזכות או כמי שבא מכוחו בדרך אחרת. אבל אין זה חוק ולא יעבור: יש ובעל-דין בתביעה השניה לא השתתף בדיון הראשון באותו תפקיד, או שלא השתתף בו כלל, ולמרות זאת מן הצדק הוא להשתיקו. למשל, כאשר התחייב ראובן לשפות את שמעון על חבותו כלפי לוי, כפי שייקבע במשפט בין שניים אלה. וחבותו של שמעון נקבעה כך, כי אז לא תישמע טענת ראובן בתביעת השיפוי של שמעון, ששמעון אינו חייב ללוי. במקרה כזה נובע ההשתק מן החוזה בין ראובן ושמעון. דוגמה אחרת: בדרך-כלל, אין מוטב יכול לטעון טענה שכבר הוכרעה לחובתו במשפט קודם שבו ייצג אותו הנאמן שלו. הולסברי (מהדורה רביעית, כרך 16, סעיף 1548, בע' 1045) מביא מקרים אלה תחת הכותרת QUASI-PRIVITY )מעין יחס של קירבה), ללמדנו שלמרות חוסר הזהות של בעל-הדין קיימת זהות אחרת מבחינה משפטית, שדי בה כדי להשתיק את הצד.

הנה כי כן, בשים לב לזהות הפן המשפטי בין הנתבעת לבין מר ירון עלימה, הנתבעת דכאן אינה יכולה להעמיד לדיון טענה העומדת בסתירה לממצא פוזיטיבי אשר נקבע במסגרת פסק הדין הראשון ומבוסס על טענותיו של מר עלימה – מנהל הנתבעת.

6. במסגרת פסק הדין התבססה ההכרעה בין היתר, על אישורי העסקה ואישורי כניסה הנושאים את שם התובע כאשר בפרטי המעסיק נרשם "דאלי בר בית קפה קניון לב ברקן ברקן".

כאשר נחקר התובע בהליך הראשון ונשאל מי הגיש את הבקשה לרישיון ההעסקה של התובע השיב-"דלהי בר לרישיון העסקה... הפרוצדורה שהמעסיק מבקש מהרבש"צ של איזור התעשיה, הוא מעביר את זה לקמ"ט והם מחזירים את האישורים. המעסיק הוא דלהי בר, דלהי בר ביקשה וכך הוצאו האישורים".

בהתאמה מבוסס פסק הדין על הרישום בתלושי השכר ממנו עולה כי התלושים הוצאו על ידי הנתבעת . יצוין כי במסגרת גילוי מסמכים בהליך הראשון טען הנתבע כי התובע לא הועסק על ידו אלא ע"י חברה בבעלותו ( החלטה בבקשה לגילוי מסמכים מיום 25.3.10 בהליך הראשון).

על יסוד כל האמור לעיל, דין טענות הנתבעת להעדר יריבות בין הצדדים בהליך זה, להדחות.

7. עוד אציין כי לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת על פיה טענות התובע בהליך זה מנוגדות לטענותיו בהליך הקודם. התובע אמנם העיד בהליך הקודם כי ירון עלימה הוא המעסיק ולא החברה אולם משנקבע כי הנתבעת העסיקה את התובע , על סמך דברים שנאמרו על ידי ירון עלימה בהליך הראשון , אנני סבורה כי עומדת לתובע מניעה להעלות טענותיו במסגרת הליך זה.

8. זאת ועוד . במסגרת הליך זה הוכח במידה הנדרשת כי בין הנתבעת לבין התובע התקיימו יחסי עובד מעביד. לתצהיר התובע צורף דוח רשם חברות של חברת "דאלי בר בע"מ" אשר כתובתה בברקן מרכז מסחרי. עוד עולה מהדוח כי בתאריך 16.9.13 (עדכון אחרון כללי) היתה החברה פעילה. כן צורפו רישיונות עבודה שהונפקו לתובע על שם הנתבעת.

אכן, על גבי אישור העסקה נרשם "דלי בר" ללא ציון בע"מ וללא ח.פ, אך משמדובר בשם זהה (למעט המילה בע"מ) ומשאישורי העסקה כמו גם אישורי הכניסה מלמדים כי כתובת המעסיק באזור התעשיה ברקן- קניון לב ברקן, לא מצאתי כי השמטת המילה בע"מ או העדר מספר החברה, עומד לתובע לרועץ ואין להטיל על התובע אחריות למחדלי הנתבעת או מי מטעמה.